Carrying Weapons on Shabbos

Answer by Rabbi Chaim Hillel Raskin, Moreh Hora’ah at Beis Horaa of Rechovot, Israel:

In places without an eruv, carrying a weapon is forbidden due to carrying. Even in times and places where it is common to wear a gun in its holster, it is not a “garment” but a carried object.[1]

However, it is self-understood that if there is reasonable concern of life-threatening danger, it is permissible to break Shabbos.[2]

In a case of reasonable doubt, one must follow pikuach nefesh, yet try to minimize chilul Shabbos that isn’t necessary.[3]

Each situation must be evaluated individually as to whether there is a real need (and whether a non-Jew could do the same job) and to what extent (how many personnel are needed).[4]

What is considered a reasonable doubt?[5]

Some poskim[6] write that the danger is defined by common response, and if locals feel a serious threat it is safek pikuach nefesh.

One way to gauge this is by how much they invest during the week to protect themselves. (The same rule applies to driving to the hospital on Shabbos in case of a health predicament).

Others argue that feelings are not a fair indication since people tend to overreact, and a proper evaluation is needed.[7] Some state that a chance of less than 1/1,000 it is not a reasonable safek.[8] (Some point out that the evaluation must include the total day, not a specific moment.[9])

One who protects others is evaluated based on the collective chance of danger for all those under his protection.[10]

Whenever there is no immediate danger it is not considered sakonas nefashos. For example, desecratingShabbos to take preventative medication[11] or study medicine[12] is not permissible, since there is no danger at hand.[13]

In practice, one must consult a competent halachic authority to decide on every individual situation.

REFERENCES:
.1 שבת ס”ג ע”א, שוע”ר או”ח סי’ ש”א ס”ג. ובנוגע מש”כ בערוה”ש סי’ ש”א סנ”א, ראה ארחות שבת ח”ג הע’ רצ”ה ובקובץ תשובות ח”ג סי’ נ”א.
.2 ראה שוע”ר סי’ שכ”ט ס”ו, וראה שש”כ סוף פמ”א.
.3 שש”כ פל”ב סכ”ח ופמ”א סל”א.
.4 שו”ת כמראה הבזק ח”ו סי ל”ז.
.5 ראה תחומין כרך כ”ט מאמר גדרי פיק”נ ציבורי מאת הרב יצחק ברט.
.6 ראה מנחת שלמה תנינא סי’ ל”ז, שבט מיהודה ח”א יט,ב.
.7 שו”ת ציץ אליעזר ח”ט סי’ י”ז ס”ק כב וח”ח סי’ ט”ו, ולדעתו שכאשר אין סכנה מוחשית הולכים לפי רוב.
.8 ראה תחומין שם ע”פ רעק”א ח”א סי ס’, ועיי”ש שלדעתו אין זה הגדרה מדויקת רק כיוון כללי. וראה שיעורי תורה לרופאים סי’ צ”ו שפחות מחמש אחוז סיכוי נחשב מיעוט שאינו מצוי (שם מדובר ברופא שיש לו תורנות בשבת האם יחלל שבת לנסוע לבית רפואה ולהרויח עוד זמן או ללכת ברגל).
.9 הגר”ש ישראלי בס’ עמוד הימני סי’ י”ז אות ח’.
.10 התורה המשמחת עמ’ 168.
.11 ראה נשמת אברהם או”ח סי’ שכח אותיות צ”ג צ”ד על סוגי התעמלות ופיזיותרפיה בשבת.
.12 ראה ס’ נשמת אברהם סי’ ש”ז סק”ו האם מותר ללמוד בלי חילול שבת.
.13 ראה נו”ב מהדו”ת יו”ד סי’ ר”י שו”ת חת”ס יור”ד סי’ שלו שו”ת בנין ציון ח”א סי’ קל”ז (ועיי”ש שכאשר יש רק חשש לסכנה הבאה אזלינן בתר רובא).

Published in lmaan Yishmeu, a project of Merkaz Anash